יום שני, 16 במאי 2011

אני כותבת שירה או אפייה יצירתית


1
יש לי וידוי - אני מנסה
לבטא רעיון, להפכו לעיסה
ללוש את התוכן עם שתי הידיים
לאפות בתבנית שנבחרה בשבע עיניים,
בחום בינוני עם תוספת חיבה
וככה בערך... כחצי שעה.
אופים עד התקשחות העיסה,
הוא מוכן סופית כשהריח נישא
וכל עובר אורח נהנה ומריח
מזמזם את הטעם בנימת אבטיח.
מוציאים מהתנור,
מחכים שיתקרר -
טועמים מעט
ומגישים למבקר.
2
בהתחלה כתבתי בטעם זר,
על פי מתכונים של שוזר מבוקר,
כל תבנית נמדדה על פי אמות מידותיו
והתוכן נמזג אליה
בזהירות
ולאט.
אחר כך בגרתי מעט (כך חשבתי),
הבעתי עצמי ביתר פתיחות.
את בת היענה חיקיתי בדרך (ולא ידעתי) -
מתוודה ומיד מתחילה לנוס!
3
הרגש הגיח באותו השלב -
כה חזק, כה דורש, כה... קשה כה מודחק!
המתכון נהרס - שום עיסה לא תופחת
והטעם - אבד, הפך מר וכך הלאה...
שיניתי כמויות ליצירת הבלילה - הוספתי קצת מלח,
לא, קמח תחילה,
ערבבתי עם מים, סוכר, מלח, ביצה,
מילה-שתיים, דו-שיח, סיפור ובדיחה,
חיוך נועז, מתבייש, נבוך וכנה,
חיוך מגוחך, מתרגש ורוצה...
שפכתי קצת מיץ ציטוטים-מוכרים
וקמצוץ של אמת.
הלישה הייתה קשה
העיסה לא נתפסה
נוצר ספק קרטון ספק דייסה
4
פרשתי בינתיים, בונה על חוויות
יותר מגסטרונומיות, יותר אמתיות.
התרגשתי
בערך שבוע,
אהבתי
כמעט חודש וקצת,
מהר מאוד מיציתי
ונשארתי במקלט.
שם אפיתי עוגת פירורים
עם ריבה, עם שני קרמים
וקצפת, אם רוצים.
זלילה המונית נערכה כל יומיים
והלב שלי - התרגש שבעתיים.

5
בלילות הייתי תוהה
על טעמה האמתי של
ה א ה ב ה
פגשתי אנשים,
ביקשתי מתכונים,
חילקתי את שלי -
נותרתי בלי מילים.
היו לה פנים רבות מספור
היא סחררה אותי
עקצה אותי
ולא הניחה לי לנשום
חלמתי עליה
אפיתי אותה
כתבתי עליה
אכלתי אותה
6
וכך - עד שמצאתי את השמרים
שיתפיחו לי ת'עסק
שיתנו לי ת'מילים -טעיתי
ומעדתי - גם במקומות אחרים.
7
התפכחתי, אני חושבת, במקרה,
כך פתאום - כמו שקורה כל דבר טוב, בעיקרון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה